מאת: אלכס
להרמס, לא הייתי מגדיר את זה כביטחון בהיסטוריה כדבר העומד לעצמו, אלא כביטחון באדם בכלל, ובעם שלנו בפרט. כמו שאתה בוטח באופן בסיסי בגוף האדם שיפלוט מעצמו את המזיק לו, וכמו שאולי אתה בוטח בנפש האנושית...
View Articleמאת: הרמס וגו'
ראשית, תודה תומר על התזכורת החשובה כל כך, שנית, אלכס, תודה על החידוש, אך צריכה להשאל השאלה, האם "העם" מעניק תוקף להלכה, כאשר מריבתו אינו שומר ומצוות? מאיזו סיבה צריך לשמור על שלמות העם, מתוך רצון למוסס...
View Articleמאת: אלכס
לחזק את הטענה של תומר: לפני כ-150 שנה היה סיפור ניסיון הפרדת קהילות בגמרניה, ביוזמת הרש"ר הירש. היה מאבק עם הרפורמה מי יוכר כנציג היהדות אצל השלטון,והיה איום ממשי על המשך קיום המוסדות האורתודוקסיים,...
View Articleמאת: תומר
אני רק רוצה לעמוד על דבר אחד: יש תמיד מרחק מסויים בין העקורנות שאנחנו לכאורה נאמנים להם, לבין החיים. רבים מהאורתודוקסים, אני מאמין שרובם (בטח רובם המוחלט של הכיפות הסרוגות), למרות שהם באופן עקרוני...
View Articleמאת: הרמס טרסמגיסטוס
אתה חוזר(במודע או שלא במודע) על אחת הטענות הידועות שהיהדות הרבנית הפנתה כנגד הקראים, מבלי שהם הבינו שחוסר הסמכות של הקראים נובע ישירות מהדרישה לבסס את חיי הקהילה על התבונה ולא על ההתגלות. אני חושב,...
View Articleמאת: תומר
כן, אתה צודק בנוגע לקראים, אולי זו לא היתה הדוגמא הכי מתאימה. אבל זה מתקשר לתהיה שלך בפסקה השנייה: הבעיה של הקראים היתה, נדמה לי, שמצד אחד אמורים לסמוך רק על הטקסט המקראי, שזה בפשטות בלתי אפשרי, אבל...
View Articleמאת: הרמס טרסמגיסטוס
הקראות, בשלבים מסוימים שלה, הייתה דרישה לרציונליזציה של הדת: לא להסתמך על טיעונים כושלים של "שלשלת המסירה מהר סיני"\"שכינה דיברה מפיהם", ולא להסתכל על התלמוד הבבלי כטקסט קדוש אלא טקסט אנושי לכל דבר,...
View Articleמאת: תומר
בוואי-נט העלו אייטם על הסרט עם ראיון עם הבמאי וקטע מהסרט: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3787107,00.html אהבתיאהבתי
View Articleמאת: פו
לינק נוסף להרצאה שלו בעברית מהשנה האחרונה על 'האתיקה של הזכרון' חג שמח אהבתיאהבתי
View Articleמאת: אלכס
הרמס, נדמה לי שלא זה ולא זה. אין לו סיבה חיצונית, אשר בשמה הוא רוצה לשמור על שלמות העם, אלא שפשוט 'אין יהדות בלי היהודים', כלומר היהדות שלו היא בהרבה מובנים התקשרותו אל האומה הישראלית ורוחה לדורותיה....
View Articleמאת: הרמס וגו'
דברים מעניינים אתה מפזר בתגובתך, אך השאלה המתבקשת, היא מהי הנפקא מינה שיוצאת ממשפט כמו, "תורה שבעל פה זה לא אחרת מאשר רוח האומה לדורותיה", האם מכאן הראי"ה יגיע למסקנה שניתן לשנות את התורה שבעל פה? האם...
View Articleמאת: דינה א'
ראשית, הפוסט מעניין מאוד, תודה (במיוחד אהבתי את הדימוי של כוכב מת שרק עברו נראה בשמיים). הנושא הזה של דת גמישה ומתפתחת לעומת דת אדוקה ודבקה במסורת בכל מחיר הזכירה לי מאוד איזושהי אבחנה מאוד מעניינת...
View Articleמאת: דינה א'
בוודאי שכל תרבות נמצאת איפשהו על הציר "מה"-"איך", ואף תרבות היא לא רק "מה" או רק "איך" – מדובר על דומיננטיות, לא על בלעדיות. למשל, גם בתרבות "מה" מובהקת כמובן שנמצא מנהגים ומסורות, אך האחיזה שלהם רופפת...
View Articleמאת: הרמס וגו'
"אך הדברים נבחנים בסופו של דבר במבחן הזמן, כיון החיות האורגנית של האומה פולטת את המזיק לה, ומשאירה את המועיל לה", יש כאן ניחוח חזק מאוד של היסטורציזם, לפיו ההיסטוריה צועדת בבטחה אל כיוון מסוים. מה אמור...
View Articleמאת: אלכס
להרמס, כמו שאומרים 'it's a tricky question' , כלומר יש איזה מורכבות. מצד אחד, בהחלט רוח האומה קובעת את ההלכה, מצד שני מי יקבע מה רוח האומה? כל קבוצה תגיד מן הסתם שהיא מייצגת נאמנה.אך הדברים נבחנים...
View Articleמאת: תומר
הרב [ישראל] רוזן טוען שעיקר ההתנגדות בציבור החרדי לפסיקה תורנית-דתית-לאומית מקורה באסכולה הליטאית אותה הוא מכנה "הכת הליטאית": "הגרעין הלוחמני בתוך הציבור החרדי שתופס, כביכול, שהתורה לא ניתנה לאחרים זה...
View Articleמאת: תומר
דינה, אני בגדול מסכים איתך. היהדות תמיד היתה תרבות של "מה" (גם אם עם מסגרת לא מבוטלת של "איך"). הרי ללא גמישות היא לא היתה שורדת לעולם את חורבן מקדשה, דבר ששינה לחלוטין את פניה (האם השומרונים מסוגלים...
View Articleמאת: עידו
מאוד מעניין, ובכל זאת אני חייב להודות שההגדרה של אבישי מרגלית לכיתתיות נראתה בעיני מוזרה מעט: "הכיתתיות היא דרך פעולה והלך רוח. דרך הפעולה היא העדפת הויתור על חלק מהקהילה מהויתור על חלק מהעקרונות. הלך...
View Articleמאת: דינה א'
ונחזור ליהדות החרדית של ימינו: לפי כל מה שכתבתי עד עכשיו, מתבררת עובדה מאוד מעניינת: היהדות החרדית הפכה לתרבות "איך", ומכיוון שכך היא למעשה הכי פחות מגשימה בדרכיה ובאורחותיה את התמצית והלשד של היהדות:...
View Article
